על הקיבוץ‏ > ‏יזכור‏ > ‏

שגיב זילברשטיין


שגיב נולד בשנת 1957 בקרית חיים. בן לשולה ולרמי זילברשטיין, אח לאיל ולאדוה.
כבר בכתה ה', הצטרף שגיב לתנועת "השומר הצעיר" בקן קרית-חיים. שגיב היה חניך מאוד מסור ולדברי חבריו לקבוצה, לא הפסיד אפילו פעולה אחת, והיה ברור תמיד שהוא חניך השומר הצעיר בכל רמ"ח אבריו. שגיב הקפיד להופיע בחולצה כחולה ולקח על עצמו את כל המחוייבויות שכוללת החברות בקבוצת "להב".
לימים, כאב, בטקס הכניסה לתנועה של ליטל, בתו הבכורה, שגיב היה גאה כאילו הוא נכנס לתנועה, וערך לה מיד 'בחינה' על 10 הדברות של השומר הצעיר. הוא, כמובן, זכר אותן בעל-פה וחי על פיהן עד יומו האחרון.
בהמשך דרכו, הדריך שגיב בקן ותמיד היה פעיל, בתחום המחנאות ובתחום הספורט.
חבריו לקבוצה של שגיב זוכרים אותו כמי שרץ הרבה, מהר, טוב... וכמי שהצטיין במחנאות על כל המשתמע מכך: בנייה בסנדות, כפיתות, כתובות אש ובכלל... מספרים על מִטה לכל הקבוצה שנבנתה במחנה עוספייה בכתה ח' שהיתה לשם דבר ועל נצחונות במחנאות שנה אחר שנה.
שגיב וחבריו לקבוצת "להב" אהבו לעסוק יחד בפעולות ספורט כגון, נסיעה על אופניים ומשחקי כדור-רגל, ולא נרתעו מקשיים; נהפוך הוא! חיפשו אותם!
ב-1975 הגיע שגיב לשניר יחד עם חבריו לגרעין שיאון, ושם נשאר לחיות עד יומו האחרון.
גם בשניר עניין התנועתיות והמחנאות המשיך להיות חלק בלתי נפרד מחייו של שגיב.
חגים וימי זכרון שהיו קשורים עם כתובות אש ומחנאות היו אחריותו הבלעדית של שגיב במשך כל השנים: ל"ג בעומר מחד ויום הזכרון לחללי צה"ל, שנערך בתל פאחר, מאידך.
פעמיים יצא שגיב להדרכה בתנועה: בכפר סבא ובטבריה. שגיב זכר לטובה תקופות אלו והיה נזכר בהן מדי פעם.
באחת השנים היה שגיב בין המארגנים של המסע הצופי הנודד של שכבת י"א בשומר הצעיר, ובמסגרת זו, ארגן מסע מלא מכשולים במעלה הבניאס. זו היתה חווייה מאוד משמעותית עבורו ועבור החניכים.
"הידיים הטובות" של שגיב ואהבתו לספורט המשיכו לאפיין את שגיב גם בחייו הבוגרים בשניר ובחיק המשפחה: שגיב שכלל את יכולותיו כאיש אחזקה במטע, כממונה בטיחות, כנאמן איכות הסביבה ומעל הכל: כמוביל מדי שנה בטקס הבאת הביכורים הקיבוצי המפורסם, בדבקות במטרה וביצירתיות שאפיינו אותו גם בימי חברותו בקן ובגרעין.
בחתונתם של שגיב ודינה, הובלו החתן והכלה על גלשנים לאורך בריכת השחיה ששגיב לקח חלק בהקמתה, אל החופה.
גם בבית יצר ופעל שגיב החל מבישול ועד להקמת גינה לתפארת, הכל ביעילות וביצירתיות. ולצד זה, גידל שני ילדים וחינך אותם גם לאהבת הספורט וגם לאהבת העבודה ויגיע הכפיים.
בקיץ 2002 התגלתה אצל שגיב מחלת סרטן. הוא נלחם על חייו בחירוף נפש במשך שנה ורבע, עד שבספטמבר 2003 הכריעה אותו מחלתו.
שגיב גילה הרבה מאוד אומץ ונחישות לאורך כל תקופת הטיפולים הקשים שהוא עבר, וגם אל המוות התייחס באומץ לב ראוי לציון.
אנחנו נזכור את שגיב תמיד, כאדם שפעל באומץ ובנחישות, למען הסביבה, ללא לאות.
 
יהי זכרו ברוך

שגיב זילברשטיין ז"ל
1957-2003